פסקי הרא"ש על מועד קטן · פרק 3 · הלכה 61

גרסינן בפרק בני העיר (מגילה דף כט.) ת"ר מבטלין ת"ת להוצאת המת ולהכנסת כלה לחופה אמרו עליו על ר' יהודה ב"ר אילעאי שהיה מבטל ת"ת להוצאת המת ולהכנסת כלה בד"א שאין לו כל צרכו וכמה כל צרכו אמר רב שמואל בר אוניא משמיה דרב תריסר אלפי גברי ושיתא אלפי שיפורא ואמרי לה תריסר אלפי גברי ומינייהו שיתא אלפי שיפורא עולא אמר כגון דחייצי גברי מאבולא ועד סכרי א"ר ששת ואיתימא ר' יוחנן כנתינתה כך נטילתה מה נתינתה בששים רבוא אף נטילתה בששים רבוא וה"מ למאן דקרי ותני אבל למאן דמתני לית ליה שיעורא כתב בשאלתות דרב אחא וממילא שמעינן דלמאן דלא קרי ותני אין מבטלים אם יש לו מתעסקים כדי קבורה פירש רבינו אליקום בר יוסף דוקא בשעת הוצאת המת אבל כל זמן שמוטל עליו לקוברו אין מבטלין תלמוד תורה דגבי חכם שמת תניא בית מדרשו בטל אבל לא שאר מדרשות והר"ר יו"ט מיוני כתב דתינוקות של בית רבן אין מבטלין אפילו בשעת הוצאת המת דאמרינן בפרק כל כתבי הקדש דף קיט: דאין מבטלין תינוקות של בית רבן אפילו לבנין בית המקדש דאינו דומה הבל שיש בו חטא להבל שאין בו חטא ועוד אמרינן בירושלמי פרק אלו עוברין הלכה ז אבוה דשמואל שדריה לשמואל לנציבים פי' ללמוד שמע דהוה גמיל חסדים אמר המבלי אין קברים כאן שדרתיך לנציבין הדה אמרה אין מבטלין תינוקות והא דאמרינן מבטלין ת"ת להוצאת המת פי' ר"י דבכל מתים איירי ואע"ג דאמרי' בריש פ"ק דמגילה דף ג: פשיטא מת מצוה ות"ת מת מצוה עדיף דתניא מבטלין ת"ת וכו' לאו דוקא מת מצוה ה"ה שאר מתים אלא אגב מילי אחריני דמייתי התם דאיירי דוקא במת מצוה נקט הכא מת מצוה והא דאמר לקמן (מועד קטן דף כז:) מת בעיר כל בני העיר אסורין במלאכה ומוקי לה בדליכא חבורתא אבל איכא חבורתא פירוש נחלקו בני העיר לחבורות וכל חבורה וחבורה מתעסקין במתים שלהם אז חבורות האחרות אינן בטילות ממלאכתן ה"מ שלא בשעת הוצאת המת אבל בשעת הוצאת המת הכל בטלים והולכין להוצאת המת אפילו מאן דלא קרי ותני דדוקא לענין ביטול ת"ת הוא דמפלגי' בין קרי בין לא קרי: