שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 4 · הלכה 8 · Integer 3

אמר ר' עולא מתניתא אמרה כן שיהא אדם זן את בניו קטנים דת"ת אם היתה מניקה כו'. — דע שענין זה איתא בבבלי ס"ה ב' בשם "ר' עולא רבה" ומוכח דר' עולא בירושלמי הוא עצמו "ר' עולא רבה" דבבלי, ור' עולא היה תלמידו של ר' מנא והתיב לפניו בריש שקלים. ולפ"ז הוא מאוחר לעולא סתם (בלי שם התאר רבי) בבבלי וירושלמי (דמאי סופ"א וקידושין פ"ג ה"ח דף ס"ד סוף ע"ב) וע"פ רוב הוא מכונה בירושלמי עולא בר ישמעאל (ולדוגמא מה דאיתא בבבלי גיטין נ"ה א' בשם עולא איתא בירושלמי שם פ"ה ה"ד בשם עולא בר ישמעאל ומה דאיתא בבבלי נזיר כ' א' בשם עולא איתא בירושלמי שם פ"ג ה"ה בשם עולא בר ישמעאל), והוא היה בזמן ר' יוחנן ור' אלעזר והיה מן היורדים ועולים מא"י לבבל ומבבל לא"י כפי המפורסם בבבלי וכן בירושלמי כלאים פ"ט ה"ד ל"ב ע"ג עולא נחותא הוה. וע' יוחסין וסה"ד שנשתבשו בזה. וע' בבלי סנהדרין כ"ח א' "א"ר אשי כי הוינן בי עולא איבעי לן" וא"א שר' אשי למד אצל עולא נחותא, אבל ט"ס שם וצ"ל "כי הוינן בי רב עולא" וכ"ה ברי"ף ורא"ש וחדושי רמ"ה, וברור שרב עולא זה אינו רבי עולא דירושלמי שכבר הוכחנו דזה שבירושלמי מכונה בבבלי "ר' עולא רבה" אבל הוא אחר שהיה בבבל.