שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 6 · הלכה 4 · Integer 2

אם עשת קיצותה גובה את הכל ואם לאו מיגרע ה' דינר לכל סלע כו'. — צ"ל: אם עשת קיצותה (פי' שהכניסה לו בת"ק דינר שום כמו שפסקה וקצתה לו) גובה את הכל (פי' כשבאה לגבות את כתובתה הרי זו גובה כל האלף כמו שכתב לה ד' מאות כנגד השום והשאר למנה מאתים ותוספת שאלו לא כתב לה אלא ד' מאות כנגד השום אינה גובה אלא ד' מאות כננד השום ועוד מנה מאתים לכתובתה כבתוספתא פ"ו) ואם לאו (פי' שלא הכניסה לו ת"ק דינר שום בשלימות) מגרע לכל חמשה דינרין סלע (פי' שלכל ה' דינרין שום שפחתה לו הוא מנכה לה כנגדן סלע מסך האלף שכתב לה שלא כתב לה כל האלף אלא על מנת שתכניס לו כל סך ת"ק דינר שום כמו שפסקה לו שאם הכניסה לו למשל שום בד' מאות והרי פחתה מאה דינר שהן עשרים פעמים ה' דינר לפיכך הוא מנכה לה מהאלף עשרים סלע ונותן לה רק תתק"כ דינר) ואינו נוגע בתוספת (פי' שאפי' לא הכניסה לו מהשום כל עיקר אינו מנכה לה אלא ארבע מאות דינר ונותן לה ת"ר דינר למנה מאתים ותוספת שהתוספת שהוסיף לה מדעתו אינו כנגד השום) פסקה להכניס לו ת"ק דינר כספים כו' פסקה להכניס לו אלף זוז כו' אלא כתב לה שדה שוה י"ב מנה תחת אלף זוז אם עשתה קיצותה גובה את הכל (פי' שהיא גובה את השדה בעד י"ב מנה וגם מה שצריך להוסיף לה שלש מאות דינר ובס"ה ט"ו מנה) כו' הכא את מר מגרע והכא (פי' בסיפא בכתב לה שדה) לית את מר מגרע (פי' שיגרע ששה דינרין לכל סלע שפחתה לו) כאן בשהכניסה מקצת כאן בשלא הכניסה מקצת (פי' דסיפא מיירי בשלא הכניסה כלום מהאלף זוז ולכך אין גרעון שייך בזה) הכא את מר אינו נוגע בתוספת והכא לית את מר אינו נוגע בתוספת (פי' שבסיפא השמיט ולא אמר שאינו נוגע בתוספת כמו בתרי בבי דרישא) תמן הוסיף ולא פיחת (פי' שבבא א' דרישא היה צריך לכתוב לפי פסיקתה ד' מאות והוא הוסיף וכתב לה אלף ובבא ב' דרישא היה צריך לכתוב לפי פסיקתה תש"נ דינר והוא כתב אלף והרי יש בהן תוספת, וע' שו"ת רשב"ץ ח"ב סוף סימן קס"ט שנעלמו ממנו דברי הירושלמי כאן) כו' תניא בין בשום בין בכספים (פי' דהא דתנן שהחתן מקבל עליו עשרה דינר לקופה לכל מנה דין זה הוא בין למנה שום ובין למנה כספים) מה לפי מה שהוא פוחת (פי' שאלה היא באיזה מנה חושבין אם כפי שהוא פוחת בשום) לפי מה שהוא מוסיף (פי' בכספים) לפי מה שהיא מכניסה (פי' או שחושבין המנה כפי מה שהיא מכניסה וע' בבלי ס"ו ב').