שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 5 · הלכה 11 · Integer 3

ועשירות שותות והתני מעשה במרתא בת בייתוס כו'. — צ"ל: ועשירות שותות דתני מעשה במרתא בת בייתוס שפסקו לה כו' וב"ד פוסקין יין דמר ר' אלעזר אין פוסקין יין לאשה (וכ"ה בבבלי ס"ה א') א"ר חייה בר אדא כו' א"ר אחא וענו אחריה אמן א"ר אלעזר ב"ר צדוק אראה בנחמה אם לא ראיתיה קשורה בשערה בזנב הסוס בעכו וקראתי עליה הפסוק הזה הרכה בך והענוגה וגו' (כ"ה במדרש איכה פ"א אות נ'. ומה שהקשה בפירוש הקצר כאן מבבלי גיטין נ"ו א' דמרתא בת בייתוס מתה בעת המצור של ירושלים ברור הוא שהירושלמי והמדרשות חולקין בזה על הבבלי וסברי שאחרי חורבן הבית מתה, ובמדרש איכה שם מפורש שזו היתה מרתא בת בייתוס שהיתה אשת יהושע בן גמלא כה"ג וזה דלא כ"ש ביפה מראה כאן וע' בבלי ס"ה א') תני מעשה במרים בתו של נקדימון בן גוריון (כ"ה בבבלי ס"ז א' ותוספתא פ"ה וספרי נצבים פיסקא ש"ה ואבות דר"נ פי"ז ופסיקתא רבתי פ"ל אות ט' ומדרש איכה שם אות נ"א) שפסקו לה כו' א"ר אחא ולא ענו אחריה אמן א"ר אלעזר ב"ר צדוק אראה בנחמה אם לא ראיתיה מלקטת שעורים מבין טלפי סוסים בעכו וקראתי עליה הפסוק הזה אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן וגו' (כ"ה בכל ששת המקומות הנ"ל).