שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 9 · הלכה 1 · Integer 12

מכר הוא ומתה היא א"ל מכרה בטל לבן שמכר בחיי אביו כו'. — צ"ל: א"ל מכרו בטל לאב שמכר בחיי בנו ומת בנו (כ"ה גירסת ק"ע ועיקר, ודעת הירושלמי דלאחר מיתת הבן דאז האב יורש ממנו את הגוף ממילא מתבטל המכר שמכר האב תחילה לפירות וע' בבלי ב"ב קנ"ט א' ובתוד"ה ולימרו ובנימוקי יוסף שם דף רי"ח ע"ב) מכרה היא ומת הוא א"ל מכרה קיים לבן שמכר בחיי אביו ומת אביו (והגירסא שלפנינו א"א להולמה בשום אופן אע"פ שכן היה לפני הר"נ בפ"ד דף פ"א ע"ב ולפני הרשב"א בתשובה שהביאה הב"י אה"ע סימן נ' סעיף י"א).

ר' חייא בר מרייא בעא קומי ר' יונה מכרה לבעלה מהו א"ל מדאמר חזקיה הלכה כר' יודה הדא אמרה מכרה מכר. — כל זה אינו שייך כאן ומקומו למטה בהלכה זו וע' מ"ש שם.

תני האומר יינתנו נכסיי לפלוני מת פלוני לפלוני כו'. — צ"ל: האומר יינתנו נכסיי לפלוני ואחריו לפלוני ואחריו לפלוני מת הראשון יינתנו לשני מת השני יינתנו לשלישי מת השני בחיי הראשון מכיון שלא זכה בהן השני לא זכה בהן השלישי ויינתנו ליורשי ראשון א"ל ר' יוחנן לרשב"ל לית הדא אמרה קנין פירות כקנין הגוף הוא (פי' מדתני יינתנו ליורשי ראשון אף שאין לראשון אלא קנין פירות בלבד, וע"ה בבלי ב"ב קל"ו ב') א"ל כך פירשה ר' הושעיה אבי המשנה (ע' ב"ק פ"ד ה"ז דגם שם אמר רשב"ל כעין זה) אחריו לפלוני ואחריו לפלוני (פי' דלשון "ואחריו" הוא כאלו הקנה לו גם את הגוף והיינו דאיתא בבבלי ב"ב שם כבר תרגמא ר' הושעיא בבבל אחריך שאני) אילו אמר מת פלוני לפלוני מת פלוני לפלוני מת שני בחיי ראשון מכיון שלא זכה בהן השני לא זכה בהן השלישי ויינתנו ליורשי ראשון יאות אשכח תני (ברייתא מובאת בב"ב פ"ח ה"ט ע"ש) מת פלוני לפלוני מת פלוני לפלוני ראשון ראשון קודם מת שני בחיי ראשון ראשון אוכל פירות ואם מת יחזור ליורשי הנותן תני הראשון מוכר קרקע (פי' בזה שאומר נכסי לפלוני ואחריו לפלוני) ולוקח פירות (פי' שלוקח בעד המעות פירות למזונו אע"פ שאינו משייר כלום לזה שלאחריו) כו' חזקיה אמר הלכה כרבי א"ר ינאי מודה רבי שאינו נותנה במתנת שכיב מרע (כ"ה בב"ב פ"ח ה"ט) ר' חייה בר מרייא בעא קומי ר' יונה מכרה לבעלה מהו (פי' שאם אחד נתן מתנה לאשה ואמר לה אחריך לפלוני וקדמה האשה ומכרה המתנה לבעלה) א"ל מדאמר חזקיה הלכה כרבי הדא אמרה מכרה מכר (כל זה איתא למעלה ושייך כאן כ"ש שם) א"ר מנא קומי ר' יוסי והדא אשה מכיון שמזונותיה על בעלה לא כמתנת שכיב מרע היא (פי' דכמו שאין שכיב מרע הנותן לוקח כלום ממקבל ה"נ אין לאשה המוכרת שום הנאה מהמעות שהרי מזונותיה על בעלה ואפי' רבי לא אמר אלא כשנהנה מהמעות כמו שאמר מוכר קרקע ולוקח פירות).