מתניתא בשטענו חטים והודה לו בשעורים כו'. — צ"ל: ר' חייה בר אבא בשם ר' יוחנן מתניתא (פי' דשבועות פ"ו מ"ד) בשטענו חטים והודה לו בשעורים כו' באחד מהן ד"ה חייב ר' אימי בשם ר' יוחנן מתניתא לא סוף דבר בשטענו חטים והודה לו בשעורים אפי' אם טענו שני מינין והודה לו באחד מהן דברי חכמים פטור ולמה תנינן טענו חטים והודה לו בשעורים משום דתנינן ור"ג מחייב בא להודיעך כו' (וכעין זה הנוסח בשבועות פ"ו ה"ד).
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 13 · הלכה 4 · Integer 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0922ef2fa877d6542e159e7e5066d90f9395fa57204266022fe2269312a308a5