שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 1 · הלכה 6 · Integer 2

ר' ירמיה בעי מעתה אין טענת בתולים כו'. — יש לתקן ולהחליף הגירסא וכצ"ל: מעתה אין טענת בתולים לא כר"ג ור"א אלא כר' יהושע הכא איתמר נאמנת (פי' לר"ג ור"א נאמנת לומר משארסתני נאנסתי לענין כתובה וכדאיתא לעיל ה"ה דף כ"ה ע"א) והכא את אמר אינה נאמנת (פי' דלעיל ה"א איתא דבמקום שנוהגין מנהג יהודה נאמן לטעון טענת בתולים ולהפסידה כתובתה ולמה אינה יכולה לטעון משארסתני נאנסתי) חזר ואמר יש טענת בתולים כר"ג ור"א בשותקת ואפי' תימר במדברת באומרת מצא ואיבד (פי' ואינה נאמנת במיגו דנאנסה דמיגו במקום עדים הוא מאחר שפשפשו ולא מצאו) ברם הכא שניהן מודין שהפתח פתוח (פי' אלא שהוא טוען שמא נאנסה קודם שאירסה והיא טוענת שאחר שנתארסה נאנסה וברי ושמא ברי עדיף) ותהא נאמנת (פי' מלבד לענין כתובה אף לענין שיהא יכול לקיימה ולעיל ה"א אמרינן שאסור לקיימה) לית יכיל דאמר ר' אילא בשם ר' אלעזר מצא פתח פתוח אסור לקיימה משום ספק סוטה תמן תנינן היו בה מומין כו' מתניתא דר"ג ור"א (פי' מדתנן בסיפא נכנסה לרשות הבעל הבעל צריך להביא ראייה) כו' שדרכן להיוולד (פי' שדרך מומין להיוולד מעצמן משא"כ אונסין שאינן אלא ע"י אחר ולכך יש להן קול, וע"ל פ"ז סוה"ט דאיתא אבל במומין שדרכן להיוולד כו' ושם המכוון בלשון זה ענין אחר דהיינו מומין כאלה שדרכן להיות מעת הלידה מן הבטן כמו אצבע יתירה וע' מ"ש בהערותי שם) א"ר יוסי מן מה דנן חמיי כו'.