ובלבד במפריח (פי' שהקטן נאמן לומר דנחיל של דבורים זה העומד בשדהו של ראובן של שמעון הוא כדי שנפריח את הנחיל הזה משדה ראובן לתוך שדהו של שמעון) אבל בשוכו לא (פי' שבב"ק פ"י מ"ב תנן שר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר שקוצץ את השׂוכה שהנחיל עומד עליה כדי ליתן דמים ואין זה אלא כשידוע בעדים שהנחיל שלו אבל כשאין שם אלא קטן המעיד כן אע"פ שנאמן לענין נחיל עצמו מפני שאין מי שיסתור את דבריו מ"מ אינו נאמן לענין שיהא יכול לקוץ את השׂוכה).
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 2 · הלכה 10 · Integer 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ר' זעירא בעא קומי ר' מנא כו'. — צ"ל: ר' עזרא בעא קומי ר' מנא (ע' מ"ש בשביעית פ"ה ה"ט, עמ' 68) לא מסתברא כו' סבור כן ותני כן בד"א כו' (כ"ה בעיטור ח"ב הלכות קבלת העדות).
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0922ef2fa877d6542e159e7e5066d90f9395fa57204266022fe2269312a308a5