גמ' כל הני - דתנא מתניתין לאשמועינן הפה שאסר הוא הפה שהתיר ל"ל:
קריאה במקור
רש"י על כתובות · דף 23b · Line 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
משום דאיכא דררא דממונא - הלכך אי לאו דפשיטא מלתא שלקחה מאביו לא היה אומר של אביך היתה וגורם לעצמו הפסד ממון וכשאומר תחלת דבריו על שם סופו אמרו לגמור בהן ולקחתיה הימנו:
אבל עדים - שאמרו כתב ידינו הוא:
דליכא דררא דממונא - לגבייהו דלימטינהו פסידא בהאי עדות:
אימא לא - ליתהמנו למימר אנוסין היינו דמעיקרא כי אמרו כתב ידינו הוא אדעתא דסהדותא אמרו ולאו למיגמר בה אנוסים היינו והדר אימליכו למיגמר בה הכי קמשמע לן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d104d2cc41a67ebe3e5c23c25f5c5faacf87b516a5f0451aa6914bcd80d7542e