אלא בגין ציפרייא דלא יחלטון בניהון. כתב הרא"ש פ"ח דב"מ דמעשה שהיה כך היה שהיה ביתו של א' ממושכן אצל יהודי אחד במשכנתא דסורא או כל ימיו בכך וכך לשנה כל זמן שלא יפדנה ולא היה לו מעות לפדותו והורה כר"א שיצא מיד אבל משכיר בית לשנה וצריך למוכרם מחמת דוחקו צריך להניח שוכר בבית עד שישלים זמנו וה"נ איתא בירושלמי דפ' מקום שנהגו ע"כ וכ"פ בש"ע ח"מ סי' שי"ב סעי' א' בהג"ה ולפמ"ש בקונט' משמע דוקא לפי שהיה מתיירא שתפסיד הבית אבל בשביל שהוא עני אפילו השכירו לעולם אין לדחותו דאטו בשביל שהוא עני יפסיד השוכר וגם האי דב"מ אפשר לפרש כן וכמ"ש המרדכי ע"ש וצ"ע:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 4 · הלכה 9 · Segment 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 29e08c9d23644e90e2dc2edfb99324be11b88c7f5998a46034bb493661011bc7