ומ"ד פטור בשעה שאינו בקום אכול צלי וכו'. כתב הרמב"ם בפ"י מהק"פ אחד השובר עצם בלילי ט"ו או ששבר בו עצם מבעוד יום וכו' הרי זה לוקה ע"כ פסק כמ"ד חייב וקשה שבפ"ח מהק"פ כתב אכל ממנו נא או מבושל מבע"י אינו לוקה שנאמר כי אם צלי אש בשעה שמצוה לאכלו צלי חייב על אכילת נא ומבושל ע"כ ולפום סוגיין חד טעמא וחד דינא לשניהם ואף בבבלי בפרקין דף פד ע"ב אמר רב פפא כל כי האי גוונא כ"ע יש בו משום שבירת עצם דלאורת' מיחזי חזי לאכילה ע"ש י"ל דסובר רב פפא כמאן דתני באכילת נא מבעוד יום נמי לקי ונראה דלפום ריהטא קשיא מנ"ל לומר בשעה שאינו בקום אכול צלי אינו משום ועצם לא תשברו בו וצריכין לומר כיון דכתיב בבית א' יאכל וגו' ועצם לא תשברו בו דרשינן בשעה שאינו ראוי לאכילה אין בו משום שבירת עצם וזו היא דעת ר' דאמר הכי בבבלי ד' הנ"ל ורבנן דפליגי עליו סברי דאין זה היקש גמור כיון דמפסיק לאו אחר בינתיים דכתיב בבית אחד יאכל לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ועצם לא תשברו בו א"כ בהאי היקישא בשעה שישנו בקום אכול צלי ישנו בבל תאכל נא אף רבנן מודו ופסק הרמב"ם כרבנן:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 7 · הלכה 2 · Segment 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 29e08c9d23644e90e2dc2edfb99324be11b88c7f5998a46034bb493661011bc7