ברם הכא אחת לקיצין הן וכו'. בבבלי בשבת דף קי"ד ע"ב גרסינן רב שישא בריה דרב אידי אמר שבות קרובה התירו וכו' ופריך ושבות קרובה התירו והתנן י"ט שחל להיות ע"ש וכו' מוצאי שבת מבדילין ולא תוקעין ואמאי ליתקע כי היכי דלידעו דשרי בשחיטה לאלתר אלא מחוורת' כדר"י ונראה דרב שישא סובר דאין תוקעין במ"ש להתיר השחיטה כיון דאחת לקיצין הוא יטעו בתקיעת התמיד ויאמרו דתקיעת דלילה היא וישחטו בשבת א"נ בתקיעת דלילה יטעו ויאמרו דתקיעה דתמיד היא ולבבלי דלא חייש להכי לא קשיא ויתקעו די"ל דשאני ערב פסח כיון שתקע כל היום לשחיטת הפסח יטעו דתקיעת הפסח הן אבל לתקיעה דתמיד לא חיישינן כיון דתמיד נשחט בשבת בשבע ומחצה ותמיד של שחר מיד כשיאיר היום וליכא למטעי:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 1 · הלכה 5 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 29e08c9d23644e90e2dc2edfb99324be11b88c7f5998a46034bb493661011bc7