שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 6 · הלכה 6 · Segment 2

שכן נצרכה לחלל הא בגלוי חייב אר"י דר"ש היא. כתבו תוספות בפירקין דף עג בד"ה שחטו ונמצא טריפה בסתר תימא לר"י אמאי פטור והלא לא עשה מצוה ומתניתין אוקימנא כר"ש דמחייב אפילו לר"י היכא דלא עשה מצוה וליכא למימר דהכא פטור דאנוס הוא דע"כ לאו מטעם אנוס פטר ליה אלא משום דטעה בדבר מצוה דפריך ואי ר"א חטאת נמי מחייב דהא לית ליה טעה בדבר מצוה פטור ותירץ ר"י דכל זה מדברי רבי מאיר ע"כ וקשה דבסוגיין מסקינן דר"ש היא ולא דר"מ וגם אקושיית' יש לתמוה דבסוגיין אמרינן דפטור מטעם דאנוס הוא שכן נצרכה לחלל והא דמייתא סייעתא מהא דפריך בבבלי ואי ר"א חטאת נמי חייב תמוה לי דהתם איירי שמשכו הבעלים את ידיהם או שמתו או שנטמאו קודם שחיטה דומיא דמשכו דדוקא קודם שחיטה הוא דמהני המשיכה כדמסיק לקמן וה"ל לשיולי ולעיין בדבר אבל בנמצא טריפה בסתר אנוס גמור הוא דמאי ה"ל למעבד וא"ת הוא אוקימנא למתניתין כר"ש ור"ש הוא דמחייב בקרבן דמאי הוה ליה למיעבד כדתנן בר"פ האשה שהלך בבבלי דף פז ע"ב וקושיא זו קשיא נמי אתוס' דלמה להם לסייע מקושי' הש"ס מר"א הא מר"ש גופא איכא לדייק וכדכתיבנא וי"ל מי לא מודה ר"ש דניסת ע"פ ב"ד פטור' מן הקרבן והאי נמי כהוריית ב"ד הוא שהרי כופין אותו לשחוט פסחו בשבת:

הדרן עלך פרק אלו דברים