קולפו כמין גם וכו'. וא"ת וכי טעמא דב"ש אתו לאשמועינן וגם בבבלי פליגי אמוראי בהכי וי"ל דנ"מ אליבא דב"ה דלא נימא שתי שורות החיצונות שהן עליונות דקאמר ב"ה היינו כמין גם ולבר קפרא אפשר לומר דב"ה שתי שורות כמין גם קאמר ובודק כל השורות החיצונות והעליונות:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תני ושלמטה ממנה. כתב הרא"ש בה"א שתי שורות החיצונות שהן עליונות אמר רב עליונה ושלמטה ממנה ושמואל אמר החיצונה ושלפנים ממנה תני ר' חייא כרב וכולהו תנאי כוותיה דשמואל ויש מן הגאונים שפסקו כשמואל דכולהו תנאי כוותיה ס"ל והרמב"ם פסק כרב דכל ברייתא דלא מיתני בי ר"ח ורבי אושעיה לאו דסמכא נינהו וכו' ואפילו תימא דר"א הוא בכלל דכולהו תנאי ה"ל ר"ח ור"א חד לגבי חד והדרינן לכללא דרב ושמואל הלכה כרב באיסורי ע"כ הנה מסוגיין נראה דלא הוה רבי אושעיה בכלל שאר תנאים דא"כ למה תפס הש"ס דברי רבי חייא בלשון ברייתא ואס"ד דרבי יוחנן מיתני בי רבי חייא ה"ל למימר אית תניי תני וכו' כדרכו בכל מקום אלא ודאי כיון דלא מיתני בי רבי אושעיה לא תפס כ"א ברייתא דר' חייא אבל מ"ש הרא"ש דהדרינן לכללא וכו' קשה קצת כיון דאמרינן הכא דרבי יוחנן כשמואל א"כ ה"ל למפסק כשמואל לא כרב דהא קי"ל רב ור"י הלכה כרבי יוחנן:
מ"ד שלפנים הימנה כ"ש שלמטה ממנה לפ"ז מתני' אתיא כפשטא שתי שורות החיצונות הוא בודק ואף שתי שורות העליונות דאותה שורה הרואה את הפתח ואת הקורה מצטרפת לכאן ולכאן ולפ"ז שמואל דסובר בבבלי כר' יוחנן נמי הכי מפרש למתני' ודלא כמ"ש תוספות דף ח' ) צ"ל קודם שלשים ע"ב בד"ה רב וכו' ושמואל סבר דמעליונות וכו' ע"ש דלדבריהם קשה לשמואל הל"ל שתי שורות החיצונות שבעליונות:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 29e08c9d23644e90e2dc2edfb99324be11b88c7f5998a46034bb493661011bc7