גמרא אלא הוא מטמא והן מטהרין כו' והתניא כו'. ק"ל למש"כ התוס' בחולין (מ"ד ב') דכי היו שניהם בבהמ"ד ונשאלה שאלה לפניהם אף שאסר אחד חבירו רשאי להתיר. ועש"ך יו"ד סי' רמ"ב ס"ק נ"ה א"כ מאי פריך הכא דהא משמע שהיו יושבים ביחד:
קריאה במקור
רש"ש על ברכות · דף 63b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם הס ואח"כ כתת כו'. כה"ג בשבת ס"ג א' דליגמור אינש והדר ליסבור:
רש"י ד"ה חנניה. הוא חנניה בן אחי רבי יהושע. כצ"ל:
[רש"י ד"ה כשם שאני הסברתי. והיינו דכתיב פנים אל פנים. כצ"ל:
רש"י ד"ה ומיץ אף. הלכות דם לאמתם. כצ"ל וכ"ה בע"י] :
בתוספתא פ"ה ארבע דברים שבין ב"ש וב"ה כו'. וחשיב טובא. ונ"פ דתיבת ארבע שייכא לדין דלמעלה. הרי אלו מברכין כתקנן ארבע. ותדע דדברים ל"ז והל"ל ארבעה. שוב ראיתי להרי"ף בפ"ב דמכילתין שהעתיקה כאשר הגהתי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: befec7a90f292cc28239ab87738727b2771e8e39207b87619f13af2273471c5c