גמרא תנ"ה בין שאמר ברכו כו' והנקדנין תופסין אותו ע"כ. וקשה דילמא ר"ל דתופסין על האומר נברך. וי"ל ע"פ מש"כ הסמ"ע סי' ע"ב סק"ו דהיכא דתני בין כו' בין כו' דרך לנקוט הפשוט באחרונה [ועמש"כ בשבת קנ"ה במשנה בס"ד] . והכא נקיט נברך באחרונה ובירושלמי הגי' ברכו באחרונה. ולכן מפרש שם דהנקדנין תופסין קאי על האומר נברך (כן מוכח שם מדקאמר ובאיש לר"ז בגין דצווח כו' לרחב"ב נקדנא ע"ש ותבין והמפרש שם (רא"פ) ל"ד):
קריאה במקור
רש"ש על ברכות · דף 50a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם כדתנן כענין כו'. לכאורה יפלא מדוע לא הביא מהקודם ברבוא אומר כו' על המזון שאכלנו. לכן נראה גי' הרא"ש עיקר דל"ג זה שם. וכ"ה לענין ובטובו חיינו עמ"א ר"ס קצ"ב:
רש"י ד"ה התם מוכחא מילתא. דבמע"נ ל"ל מרובין. עמש"כ בב"ר פ"א אות ד':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: befec7a90f292cc28239ab87738727b2771e8e39207b87619f13af2273471c5c