מראה הפנים על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 5 · הלכה 1 · Segment 6

תני ר' יודה בי ר' אילעא אומר וכו'. וכן הוא דעת ר' יהודה התם בפ' הנשרפין דף פ' ע"א עד שיודיעוהו באיזה מיתה הוא נהרג ולדידיה מותרה לדבר חמור הוי מותרה לדבר הקל כדאמר הכא וכן התם ולמאי דקי"ל כרבנן דמתרין אותו סתם שהוא חייב מיתה קאמר התם דלא שמעינן מהמתני' שם במותרה לדבר חמור אם הוא מותרה לדבר הקל והרמב"ם ז"ל סתם דבריו בפ י"ב מסנהדרין הל' ב' וכיצד מתרין בו אומרים לו פרוש או אל תעשה שזו עבירה היא ואתה חייב עליה מיתת ב"ד או מלקות. וזו התראה סתם היא כדהתם ואם התרו בפירוש במיתה חמורה לא שמענו ולכאורה יש ללמוד מדבריו דלא הוי מותרה לדבר קל מדקאמר או מלקות משמע דצריך להתרות בו שחייב מלקות ולא מהני בחייבי מלקות התריית מיתה דגזירת הכתוב הוא וכעין שבתבו התוס' בפ' ואלו נערות דף ל"ג ע"א ע"ש ויש לומר נמי דאורחא דמילתא קאמר דלחייבי מלקיות מתרין אותו במלקות ואין הכרע מדבריו להתראה בפירוש ולדרכו ז"ל ללמוד בכל מקום מואת"ל לפשיטות א"כ נלמד מדברי רב אשי דקאמר התם ואת"ל הוי וכו' לענין מותרה למיתה חמורה דהוי מותרה למיתה קלה וע"ש: