וימנה ליה אנטלר. וכתב הרשב"א ז"ל בתשובה הביאו הב"י בחה"מ בסי' קכ"ד נראה לי שאם בא למנות אנטלר ימנה אלא לפי ששאלו ימנה אנטלר כלומר יתקנו שלא ידונו אותו מפני כבודו אלא שימנה אנטלר ולפיכך אמרו שא"א לחוש לכבודו בזה דפעמים שיצטרך לשבועה וצריך לישבע בפני ב"ד וכיון שכן לא תקנו שימנה אנטלר עכ"ל וכבר כתב הרא"ש ז"ל בשם הרמב"ן ז"ל בפ' שבועת העדות והביאו הטור שם דהסכימו רבוותא דאין ללמוד מכאן שיוכל הנתבע למנות אנטלר דהכא משום יקרא דכ"ג אמרו שלא לבזותו דכתיב וקידשתו. ואפי' בת"ח לא התירו למנות אנטלר כשהוא נשבע אלא משגר הדברים ע"י שלוחי ב"ד ועיין בסוף הוריית ובתשו' הריב"ש סי' רל"ה מחלק בין ד"מ לד"נ בענין אנטלר דבד"נ הנתבע הוא שיכול למנות אנטלר ונ"מ לענין דין מסור יע"ש:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6b37e9a3378c0e000930bbc46c46cae9bebe619d6c5d88b4a88f09e3e08337c1