כהן גדול מקריב אונן ולא אוכל וכו'. מהאי תוספתא הוכיחו התוס' בפ"ק דיומא דף י"ג ע"ב ד"ה היה עומד וכו' דההיא ברייתא דהתם בכ"ג מיירי. התם בברייתא גריס דר' יהודה ס"ל מניח עבודתו ויוצא ר' יוסי אומר. יגמור. ומשום זה אני תמה על מה שכתב הכ"מ בפ"ב מהלכות ביאת המקדש דרבינו ס"ל כפי' התוס' דלאיזה ענין הוא דהא להך ברייתא היה צריך לפסוק הלכה כר' יוסי דאמר יגמור דוקא והרי הוא ז"ל פסק דכ"ג אפילו לכתחילה עובד כדכתב שם בהלכה ו' אבל כ"ג עובד כשהוא אונן וזהו כת"ק דהתם בברייתא קמייתא וכסתם מתני' דהוריות בכהן הדיוט הוא דיש לעיין מ"ט לא פסק כסיפא דהתוספתא דאמרו התם אבל כהן הדיוט שהיה מקריב ומת לו מת מניח עבודתו ויוצא וכדכתבו התוס' שם דבהא ליכא מאן דפליג ואפשר דגי' אחרת היה לו בהתוספתא ולא גריס ויוצא:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6b37e9a3378c0e000930bbc46c46cae9bebe619d6c5d88b4a88f09e3e08337c1