נתאלמנה ונתגרשה. ברייתא זו גרסינן בבבלי פ' עשרה יוחסין דף ע"ז ע"א וכמו שהגהתי בפנים. ובענין הבעיא דהכא נתאלמנה ונתגרשה כאחת פירשתי בפנים דמשכחת לה בספיקא ולכהן אסורה משום גרושה ובענין אחר לא משכחת לה דודאי באומר הרי זה גיטך מעכשיו אם מתי לא מיתוקמא דאף דאמרינן בהא דכשימות תהיה מגורשת מ"מ הגירושין תלו למפרע ולא מיקריא אלמנה וזה מבואר וכן נמי לא מצינן לאוקמי באשה שהלך בעלה למדה"י ובאו ואמרו לה מת בעליך וניסת ואח"כ בא בעלה דתצא וכו' וצריכה גט מזה ומזה ואם השני גירשה ובאותה שעה מת הראשון דלכאורה תלו אלמנות וגירושין כאחת אבל הא ליתא דגט השני משום גזירה דרבנן בעלמא הוא כדאמר בריש האשה רבה:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 9 · הלכה 6 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6b37e9a3378c0e000930bbc46c46cae9bebe619d6c5d88b4a88f09e3e08337c1