ואומר ונתן לך רחמים. לענין סיומא מילתיה דר' אבהו י"ל הכוונה שלאחר שקבלת עליך מדת הדין יהפך עליך למדת רחמים ורחמך. ויש עוד לפרש למאי דדריש לעיל בסוף פ' החובל ר' יודה אומר משום ר"ג הרי הוא אומר ונתן לך רחמים וגו' סימן זה יהא בידך כל זמן שאת רחמן המקום מרחם עליך אינך מרחם אין המקום מרחם לך. וכפל הכתוב דריש ולכאורה אכתי טעמא בעי מאי ונתן לך דקאמר הלא מדה הראשונה על האדם בעצמו קאי ולפיכך דריש ר' אבהו לתרץ זה מעין הענין שפתח בו דה"ק ונתן לך רחמים אם הרחמים שאתה רחמן הוא מה שנתן לך והתיר לך להיות מרחם אז גם הוא ורחמך ולאפוקי במקום שאין לך רשות לרחם כגון בענינא דמתניתין והלכך באין ושואלין בשלום הדיינים:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 6 · הלכה 10 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
סליק פירקא בסייעתא דשמיא
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6b37e9a3378c0e000930bbc46c46cae9bebe619d6c5d88b4a88f09e3e08337c1