שלא תאמר הואיל ואין חייבין עליה אלא משום טומאת ערייה וכו'. מסוגיא דהכא משמע דשאר חייבי כריתות איצטריך להו למילף העראה מקרא בפני עצמן וכן לנדה בפני עצמה דלא דמיא לאינך דאינה אלא משום טומאה וקידושין תופסין בה משא"כ בשאר חייבי כריתות ובבבלי יבמות דף נ"ד ע"ב יליף כל חייבי כריתות מנדה לענין העראה מהקישא דר' יונה וצ"ל דהאי ש"ס לא ס"ל האי דרשא דהקישא דר' יונה דאל"כ קרא להעראה בשאר חייבי כריתות למה לי והכי מוכחא מסוגיא דהאי ש"ס ריש יבמות וע"ש:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 7 · הלכה 5 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6b37e9a3378c0e000930bbc46c46cae9bebe619d6c5d88b4a88f09e3e08337c1