הא דיינו לא. לפי שיטתא דהאי תלמודא דס"ל משטענו בפניהם אין יכולין לחזור בהן אע"ג דלא כתבו למי שביררו כדנראה מדלקמן הלכה ד' וכמ"ש הנ"י בפ"ק דמציעא בשם הרשב"א והר"ן ז"ל והביאו הב"י בסי' י"ג ולפ"ז צ"ל דאיירי הכא לאחר שטענו בפניהם ועיי' לקמן שם:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 3 · הלכה 2 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רבי יוחנן אמר אפילו בדייני תורה. מחלפה שיטתי' דר' יוחנן התם ריש פרקין דקאמר כדר"ל דהכא דבערכאות שבסוריא שנו. אבל מומחין לא פליג ר"מ. ומיהו מוכח מסוגיא דהכא כדמייתי ראיה היך אמרין וכו' דס"ל לר' יוחנן דאף דמומחה יכול לכוף וכדאמרינן בפ"ק היינו בשלא ביררו להמומחה שום אחד מהן אבל כשביררו אחד מהן או גם חבירו בורר לו א' כדאמרינן ריש פרקין וכ"כ הרמב"ן ז"ל בחידישיו וכמו שפי' הטור לדברי הרמב"ם בסי' י"ג:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6b37e9a3378c0e000930bbc46c46cae9bebe619d6c5d88b4a88f09e3e08337c1