מראה הפנים על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 5 · הלכה 1 · Segment 11

דנין אותו בשתיהן. פירשתי בפנים לפי דעת הרמב"ם ז"ל שציינתי בתחלת הפרק דאת מי עבד וכו' כחקירות משוי להו ומעכב. ולכאורה נראה דלפרושי מתני' קאתי את מי עבד דתנינן היינו ששואלין אותן לפעור או למרקולי' במה עבד דקתני היינו אם בעבודתה עבדה או בעבודת גבוה וכברייתא דהתם שהבאתי לעיל בריש הפרק אלא דלפ"ז חסר הבעיא דהא קאמר נישמעינה מהדא וכו' ואפשר דסתמא דהש"ס קאמר לה על המתני' נישמעינה וכו' כלומר אם מעכבין אלו השאלות בדיעבד או לא ופשיט לה דמעכבין ולפ"ז א"צ לדחוק ולפרש דכמי ולטעמיך הוא ודנין אותו בשתיהן דקאמר כלומר על פי זה דנין אותו לזכות שהרי אינם יודעין לאי זה ע"ז עבד והוי כאילו זה אומר לפעור וזה אומר למרקולי' ובאיזו מזדכה דקאמר כלומר הרי באיזה צד זכות שיש לזכותו פוערין אותו וכמו שכתב הרמב"ם בענין זה בריש פ' עשרי' דסנהדרין אין ב"ד עונשין באומד הדעת וכו' וכן אם העידו עליו שנים שעבד ע"ז זה ראהו שעבד את החמה וזה ראהו שעבד את הלבנה אין מצטרפין שנא' ונקי וצדיק אל תהרוג הואיל ויש שם צד לנקותו ולהיותו צדיק אל תהרגהו. וכעין דין זה הוא. ולדעת בעל המאור ז"ל שהבאתי לעיל במתני' דאת מי עבד וכו' אינו מעכב כלל ואפי' אין יודעין לאיזה ע"ז עבד עדותן קיימת מתפרשרת הסוגיא יותר בפשיטות למאי דמפרשינן דבעי' היא דבעי אם צריך דוקא שידעו לאיזה ע"ז ובמה עבודה שעבד ופשיט ליה דא"צ ואינו מעכב כדקאמר דנין אותו' בשתיהן כלומר באיזה מהן ואם יזדכה יזדכה ובאיזו מהן שיזדכה פוטרין אותו ועכ"פ שמעינן שאע"פ שאין יודעין באיזה ע"ז עדותן קיימת ומתני' לבדיקות קאמרה דלכתחילה שואלין אותן בכך. והרי לך פירושי הסוגיא לפי שיטות המתחלפות. ומיהו הלשון באיזו מזדכה יותר נוח לפי שיטת הרמב"ם ז"ל: