לכשיעשיר נידון בהשג יד. בבבלי פ"ה דערכין דף כ' ע"א קאמר בהדיא בברייתא חומר בנדרים מבערכין שהנדרים אין נידונים בהשג יד וכן כתב הרמב"ם ז"ל בפ"ג מערכין הל' ט' וכן האומר דמי עלי או דמי פלוני עלי אינו נידון בהשג יד שחייבי דמים הרי פירשו נדרן והרי הן כמי שאמר מנה עלי הקדש שהוא חייב ליתן מנה גמור. ואין נראה דסתמא דהאי ש"ס פליגא על הברייתא דהתם וצ"ל דה"ק דלכשיעשיר צריך ליתן הכל ועכשיו הרי הוא כמו הנידון בהשג יד בערכין וקמ"ל דאין מסדרין להקדש ובזה נוכל לומר דס"ל להאי ש"ס כהני אמוראי בב"מ בפ' המקבל דף קי"ד ע"א דאין מסדרין להקדש והרמב"ם ז"ל פסק שם הלכ' ט"ו כר' יוחנן דאמר התם מה ערכין מסדרין אף הקדש מסדרין:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 1 · הלכה 2 · Segment 44
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6b37e9a3378c0e000930bbc46c46cae9bebe619d6c5d88b4a88f09e3e08337c1