תד"ה אטו. והאחין שחלקו לאו בני חזקת ג"ש נינהו. לעיל (מ"ב ב) איכא לישנא בדנחית לפלגא לא הוי חזקה וכן דעת הרי"ף בדרבינא שם כמש"כ שם הנ"י (ולפלא בעיני שהנ"י כ' שם שכן גם דעת ר"ח ובטור ר"ס קמ"ט כתב בשמו דאף בנחית לפלגא יש לו חזקה ואולי צ"ל בא' מהם ר"ת) וצ"ל דדעת התוס' כבעה"ע שהביא הטור שם אות ב' דאחין אינן כשותפין ומחזיקין זע"ז ומשמע אפילו בדבר של שותפות או דס"ל כדעת הר"ח שהביא הטור וע' לקמן (נ"ז ב) בתד"ה בשותפין עוד י"ל דמשמע להו דאחין שחלקו ר"ל שחלקו בודאי ואח"כ החזיק אחד בחלק חבירו דומיא דלעיל (מ"ז) בן שחלק ואשה שנתגרשה:
קריאה במקור
רש"ש על בבא בתרא · דף 53a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תד"ה אמר שמואל. אע"ג דשמואל א"ל כו'. תימה דאדרבה גם שם אמר וכי יפה כח מתנה ממכר. רק דשם מטעמא אחרינא קאתי עלה וכמש"כ שם רש"י בד"ה יפה ויפה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c614be433e0586cb4c24774265cac66f0935116e24e1935ac9633d37fb5be482