גמרא אפשר בת ק"ל שנה וקרי לה בת כו'. עמש"כ בס"ד בש"ר פ"א אות ל"ב ול"ד במ"ת:
קריאה במקור
רש"ש על בבא בתרא · דף 120a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם בנות צלפחד הותרו כו' אלא כו' עצה טובה כו'. ובזה מדויק הכתוב אחריו ולא תסוב נחלה לבני ישראל וגו' דר"ל אבל לשאר בנ"י אני אומר באזהרה דלא תסוב כו' וכן יתפרשו כל בנ"י הכתובים אח"ז:
ר"ש ד"ה ויחזור מב"ל. ועכשיו החזירה כו' שנתנבאת לו כו'. בסוטה שם (י"ב) מבואר מפני שא"ל קשה גזירתך כו' וע"ש בח"א:
ר"ש ד"ה ותהיינה. מיותר כו'. ודוחק. ול"נ משום דה"מ למיכתב ותהי ל"י כמו ויהי אנשים (במדבר ט, ו) ע"ש בבאור:
ר"ש ד"ה וכל בת. ליוצאי מצרים נאמר כו'. ל"ד כי לבאי הארץ נאמר וכמש"כ בעצמו לקמן (קכ"א) בד"ה לבא זה בזה:
ר"ש ד"ה מאי משמע. דהני קראי כו'. כצ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c614be433e0586cb4c24774265cac66f0935116e24e1935ac9633d37fb5be482