רש"ש על בבא בתרא · דף 100b

ר"ש ד"ה שהמלך פורץ. ואגב גררא כו'. ר"ל דהא כבר תני לה שם במקומה. ועוד דלא שייכא לענין מכירה דבה עסיק תנא ואזיל:

ר"ש ד"ה משום פגם. שאין לקרובם מקום כו'. כצ"ל:

ר"ש ד"ה משבעה מעמדות. והיינו דמפרש לקמיה כנגד שבעה הבלים כו'. כצ"ל:

תד"ה והכוכין. ובתרגום אחשורוש אספתא כו'. בהמצניע שם ובעירובין (מ"ח) הביאו פרשנדתא ונכון דהוא הראשון ועי' לשונם ביומא (ל"א):

בא"ד וחתוכי ראש היו. עמש"כ במגילה (ט"ו) בד"ה עשרה:

תד"ה ורומן. וא"ת כיון שגזרו כו' א"כ כו' יטמא סביביו כו'. תימה דזה נ"פ דל"ג ביש בו פ"ט אלא כנגד הטומאה אבל לא סביביו כיון דל"ג אלא אטו אין בו פ"ט ושם אינו בוקע אלא כנגדו. ונ"ל דט"ס הוא וצ"ל יטמא כנגדו ור"ל ומבואר בכ"מ דמת בבית עליה טהורה וכיון דיבקע לעליה ה"ל לטמאות את כולה דשם מתפשטת על כולה הואיל דאיכא אהל ואכמ"ל. מש"כ מהר"ם כשפרץ פצימיו גזרו עליו טומאה כמו בקבר. ל"ד דמה"ת טמא כמש"כ התוס' לעיל בסמוך:

בא"ד ומדקאמר סתום כו' א"כ הוי בפותח טפח. כצ"ל בבי"ת:

בא"ד ומיהו מה שפי' כו' לא ידע ר"י מנ"ל כו'. עי' ברכות (י"ט ב') בתד"ה רוב ובנזיר שם דהביאו לו ראיה ממשנה דאהלות:

בא"ד תיבת המגדל כו' ואין ביציאתו פ"ט טומאה בתוכה כו'. כצ"ל ותיבות ויש בה כוך למחוק:

בא"ד פי' שדרך להוציאו מן התיבה והמגדל. כ"נ להגיה כמו שהגיה המהר"ם לעיל:

בא"ד ור"י נמי אמאי פליג כו'. מה שעיין המהרש"א דהא ר"י ל"ל טומאה בוקעת ועולה. נ"ל פשוט דס"ל להתוס' דע"כ ל"פ אלא בטומאה רצוצה אבל לא בקבר סתום דילפינן ליה מקרא: