ר"ש ד"ה הא קמ"ל. דההיא דר"ש ממילא כו' כדדייקינן מברייתא לעיל. לכאורה השתא אינו מוכרח לומר דברייתא ר"ש היא דאיכא לאוקמה כר' מנחם בר"י ור"ש טעמא דנפשיה קאמר:
קריאה במקור
רש"ש על בבא בתרא · דף 73a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
במשנה ובזמן שא"ל היא וכל מה שבתוכה הכ"מ. נראה דלשון זה לא מהני אלא אם היו בתוכה בשעת מכר. אבל אם א"ל וכל מה שראוי להיות בתוכה מכורין אפי' לא היו בתוכה. וד"ז מתבאר מלקמן (ע"ח). ותמיהני על לשון הסמ"ע בסי' ר"כ ס"ק י"ד שכתב ה"ה אם א"ל וכ"מ שראוי כו' ע"ש דאדרבה לשון זה עדיף לקנות ע"י אפי' לא היו עליו. וכן לשון הטור בשם רמ"ה שם אינו מכוון בזה ע"ש:
ר"ש ד"ה וכה"א אלונים מבשן. ומדקחשיב המשוטות ש"מ כו' ונמכרין כו'. הן שם (בפסוק ח') חשיב ג"כ האנשים התופשים המשוט ואפ"ה אינם מכורים כדתנן לא את העבדים. וצ"ל דהם אינם מכורין מסברא משום דניידי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c614be433e0586cb4c24774265cac66f0935116e24e1935ac9633d37fb5be482