ר"ש ד"ה פלוגתא דר"מ. ע"מ שאתגייר ע"מ כו'. ט"ס הוא וצ"ל לאחר תחת ע"מ וכמש"כ בריש המפקיד וכמו שהעתיק בעצמו לקמן (קמ"א ב') והתוס' כאן:
קריאה במקור
רש"ש על בבא בתרא · דף 79b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תד"ה אבל. ומיהו המ"ל דפליגי אם יקדשו כו' אם יבואו לרשותו. ר"ל בלא הקדיש השדה והאילן רק העשבין והפירות:
תד"ה אימור. אע"ג דל"ע דאתו שתמות היא קודם הבעל. וכ"כ לקמן קנ"ח בד"ה ובה"א הא' ק"ל מהא דכ' בכתובות (נ"ב) ד"ה רצה דנשים ממהרות למות מן האנשים וכ"כ שם (פ"ג ב') בד"ה מיתה שכיחא וכ"כ הרמב"ם בפיה"מ לנדה פ"ה מ"ו:
בא"ד ועוד קשה כו' דהיאך יכול להקדיש דבר שלעולם לא יבא ברשותו כו'. ובדבור הסמוך תימה לרשב"א כו'. לפמש"כ בס"ד בב"מ (מ"ט) דיכול להקדיש דבר הפקר ע"ש אין כאן קושיא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c614be433e0586cb4c24774265cac66f0935116e24e1935ac9633d37fb5be482