ר"ש ד"ה בתר רובא אזלינן. דרוב שורים שבעולם נגחוהו כו'. לעיל פי' דלהכי נקט רועה דדרך שוורים הרבה להיות לשם ואיכא לספוקי בשוורים טובא. משמע דדוקא בדאיכא שם באותו מקום. ועוד ה"נ דאפי' ליתא שם אלא שור אחד זולתו תולה בו לת"ק וכ"מ בתד"ה ר"א בסופו. והאי בתר רובא אזלינן דקאמר לא קאי אדהכא אלא דר"ל בעלמא. ונראה דלרב אם היה שם עוד ב' שוורים לאחד אמרינן כל דפריש מרובא פריש וחייב ועי' ברמ"א סי' רצ"ב ס"י:
קריאה במקור
רש"ש על בבא בתרא · דף 93a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c614be433e0586cb4c24774265cac66f0935116e24e1935ac9633d37fb5be482