ר"ש ד"ה ואר"פ עיסקא דאית בה. מיהו מתני' לא איצטריך כו'. יותר הנל"פ דמסיפא דאם אמר וכל מה שבתוכה הרי כולן מכורין מוכח דלא איירי אלא בדמחתן בגוה וכדדייקינן לעיל מהברייתא דמיירי בעודן עליו:
קריאה במקור
רש"ש על בבא בתרא · דף 78b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
במשנה המוכר אה"ח כו'. עי' תוי"ט שדקדק מדוע לא תני בפרה עגל בשם עצמו כמו בחמור סייח ותירוצו לא מחוור. ול"נ דתני בכל חד רבותא. בחמור אף שכבר גדל קצת ואינו נקרא שוב על שם אמו אלא יש לו שם בפ"ע סייח אפ"ה מכור. ובפרה אף בעודו קטן ביותר עד שאינו ראוי להיות לו שם בפ"ע עגל. אלא שנקרא עדיין ע"ש אמו אפ"ה אינו מכור:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c614be433e0586cb4c24774265cac66f0935116e24e1935ac9633d37fb5be482