תד"ה נמצא. וי"ל התם כו' דעדי הגט א"ח אלא זה בפ"ז כו' יאמרו קרובים לשם עדות חתמו כו'. כצ"ל. ומה שבינתיים נראה למחוק:
קריאה במקור
רש"ש על בבא בתרא · דף 163a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בא"ד וא"כ כשיראו כו' יאמרו קרוב או פסול כשר. לכאורה בפשוט הל"ל דלמא יקיימו רק חתימות הקרובים לבד כדחיישינן בס"פ הזורק. וכן איתא בדבריהם שם (י"ח ב') ד"ה אמרי:
גמרא בין עדים לאשרתא נמי כו' מאי דבעי ומחתים סהדי. כ"נ דצ"ל. דכאן הכוונה דיזייף ג"כ חתימת העדים ויקיימו מהאשרתא:
ר"ש ד"ה ומשני דמטייט. אבל אם בא הנפק לפנינו ויש בו ב' שיטין כו' פסול הוא של"נ כת"ח. ור"ל אע"פ שאין כאן חשש זיוף וכמש"כ הרש"א בתד"ה ריו"ח. מ"מ פסול הוא של"נ כת"ח. אבל א"כ אולי אפי' שיטה א' חלק פסול מטעם זה וכריו"ח ועוד ק' היכן מצינו תק"ח בזה:
ר"ש ד"ה ומשני ב"ד. אבל עדים כו' ואפי' ע"ה כו'. משמע דב"ד להכי ל"א דחתמי אטיוטי משום דלאו קטלי קני באגמא נינהו. והתוס' כתבו עוד דריו"ח ס"ל דגם ב"ד חתמי אטיוטא. וק"ל הא סגנון ההנפק יוכיח דלאו אטיוטא חתימי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c614be433e0586cb4c24774265cac66f0935116e24e1935ac9633d37fb5be482