ר"ש ד"ה מפני שמעמידה. ובדל"ל ארעא אחריתי כו'. והא דלא משני דהכא מיירי בדאית ליה עי' לקמן (מ"ו ב) תד"ה לוקח הא'. ולע"ד י"ל משום דאכתי תקשי דניחוש שמא עשאה אפותיקי כמש"כ התוס' לקמן (ר"ד מ"ה):
קריאה במקור
רש"ש על בבא בתרא · דף 43a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תד"ה אין. לכשתברח ממנו כו'. כצ"ל:
תד"ה מפני (בסופו). א"נ כו' במכיר כו'. לפ"ז לכאורה לא א"ש מאי דמקשה לקמן (מ"ד ב) והאר"פ כו' חוזר עליו כו' דהא ע"כ אף לרב זביד צריך לאוקמי במכיר. אח"ז מצאתי בש"כ סי' ל"ז סקכ"א שהרגיש בזה וע"ש. ולי י"ל דשם קאי לל"ק דאביי בב"ק שם דתרעומות לאו מילתא היא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c614be433e0586cb4c24774265cac66f0935116e24e1935ac9633d37fb5be482