גמרא דכתיב שאר אביך הוא. עתוי"ט ד"ה והאיש הב'. גם י"ל דדריש מיתורא דאביך דה"ל לכתוב שארו הוא וכדכתיב בקדושים (כ' י"ט) כי את שארו הערה ונ"ל דכינוי דשארו שב על אביו דסליק מיניה:
קריאה במקור
רש"ש על בבא בתרא · דף 109b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ר"ש ד"ה שארו זו אשתו. וכתיב נמי שארה כו'. עתוי"ט שם. או י"ל דמפרש שארה ר"ל בעלה. כסותה ועונתה ל"י:
ר"ש ד"ה הואיל ובנה (בסופו). ורבי דריש לה מהכא. לכאורה קשה היאך מוכח דילמא משום ירושת הבעל לחודא כתיב והעברתם. ונראה דרבי ס"ל ירושת הבעל דרבנן (ומאי דקאמר ובעלה אשיגרת לישן הוא הואיל דיורש מתקנתא דרבנן) ומסתבר ליה יותר לאוקמי אבן עי' לקמן (קי"א ב') בסוגיא דריש"א א"צ כו' עד סופה. והתוס' לקמן (ק"י) בד"ה טעמא כתבו דוהעברתם לרבי אין בו שום חידוש דין:
תד"ה א"כ. שהבת קרובה למת יותר כו' ולענין יבום ולא ה"ל כו'. כצ"ל:
בא"ד אבל מן האב לבת ניחא כו'. כצ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c614be433e0586cb4c24774265cac66f0935116e24e1935ac9633d37fb5be482