גמרא ועד כמה כו'. פי' רשב"ם שהרי לא אכל עמו. משמע דמפרש דקאי אף על דהוה במתא או שמע קול טבלא. ולא כן כ' הרמב"ם והטור:
קריאה במקור
רש"ש על בבא בתרא · דף 145b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם עשה עמו בפומבי כו' עשה עמו בבתולה כו'. נראה דה"ה איפכא כדמוכח מבבא דעשה עמו בשניה וכ"ה ברמב"ם וטור. אלא דאגב אורחא קמ"ל נמי דיש חילוק בין ראשונה לשניה:
שם עתיר נכסין. עי' פרשב"ם. וקשה מלקמן (ק"נ ב') דמטלטלי ג"כ אקרי נכסי:
שם שדעתו קצרה. נ"ל דר"ל ששכלו קצר מלראות למרחוק את הנולד ואינו משתדל מקודם להנצל ממנו ודעת רחבה הוא ההיפך שרואה את הנולד ומשתדל להסירנו טרם בואו:
ר"ש ד"ה דלאו אדעתא. שאם רצה פוחת לו. נראה דר"ל מן הרבוי אבל מכדי שנתן לו משמע ודאי דאינו פוחת וכדמוכח לקמן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c614be433e0586cb4c24774265cac66f0935116e24e1935ac9633d37fb5be482