גמרא דאנקטינהו ניגרא ברייתא. ב"ק קי"ח ב' ושם:
קריאה במקור
רש"ש על בבא בתרא · דף 88a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם אטו משום דגמר בלבו לקנות קנה. עי' פי' רשב"ם. ונראה דאפי' משך או הגביה ג"כ כיון דלא אמר בפיו דדברים שבלב אינם דברים. ורישא ודאי מיירי אפי' משך והגביה כיון דאף בלבו לא גמר לקנותו. ומהר"ש פ"ג דדמאי מ"ב משמע דמפרש לרישא נמי בשלא משך ותמוה:
ר"ש ד"ה מעשרן. ונותן ללוי. תמוה דמע"ר יכול לעכב לעצמו כדאיתא בסוטה והובא בתוס':
ר"ש ד"ה סיטון. ומשום שקונה הרבה חטין כו'. עי' מהרש"א. וכן התוס' בב"מ (מ"ח) ד"ה נתנה הביאו ראיה מכאן דסיטון הוא מוכר דבר לח. אולם הנ"י מסיים (אחר שכ' כעין דברי הרשב"ם) וע"ז נקרא כל תגר גדול הן מיבש הן מלח סיטון:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c614be433e0586cb4c24774265cac66f0935116e24e1935ac9633d37fb5be482