תד"ה חוץ. ובירושלמי אמר כו'. הוא בפ' חלק הלכה ה':
קריאה במקור
רש"ש על בבא בתרא · דף 144b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
גמרא נשתלחה לאביו שושבינות כו'. ר"ל כשהשיא אחד מבניו וכדמוכח ממתניתין לתירוצא דריו"ח וכמש"כ התוס' וכ"כ הרמב"ם בחבורו:
שם ר' אסי אמר לא קשיא כו'. נ"ל להגיה ר' אסי דידי' אמר וראיתי ברי"ף הגי' כאן רב אסי ועמש"כ בב"מ (כ"ד ב') וגי' הרא"ש רבא וא"נ להקדימו לשמואל:
ר"ש במשנה ד"ה נגבית בב"ד. ובגמרא פריך כו'. לא נמצא שום פירכא בגמרא ע"ז. ונ"ל למחוק מתה"ד עד אביהם. ובגמ' פריך כו' שייך על סה"ד דלעיל ואח"כ מה"ד נגבית בב"ד כדין מלוה:
ר"ש ד"ה כדתניא. כלומר נתן לו אביו מעות כו'. ל"י למה דייק כאן לומר מעות. ומדוע לא כתב דהיינו שפירש שהשושבינות תחזור לאותו הבן כדכ' לעיל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c614be433e0586cb4c24774265cac66f0935116e24e1935ac9633d37fb5be482