גמרא ה"נ אדם עשוי שלא להשביע א"ע. ר"ל שלא יהיו אומרים עליו שהיה עשיר כ"כ ולא פיזר בחייו לצדקה וכיוצא. וכעין זה פי' הנ"י. והרש"ל נדחק בזה:
קריאה במקור
רש"ש על בבא בתרא · דף 175a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ר"ש ד"ה ופרכינן מכלל. ואי משום כו' לא ה"ל ליתן כו' עד לאחר מותו. משמע דנותנים דקאמרי רו"ש היינו מיד א"כ מאי פריך מהא דאמרי דמלוה ע"פ אינו גובה מן היורשין וצ"ע:
תד"ה הא דלא מקוים. בהא נמי לימא שלא להשביע כו'. נ"ל דר"ל במקוים נמי כו' או אולי דכצ"ל בדבריהם דפי' המהרש"א לא מחוור בעיני:
תד"ה חזר. והא דאמר א"נ כו' היינו דטפי מסתבר כו'. כה"ג כתבתי במגילה (ג' ב') בד"ה ולאחותו והבאתי עוד דוגמא לזה מסנהדרין (ר"ד נ"ה) ע"ש:
בא"ד ומ"מ יכול כו' שיהו מודים אחרי כן שטעה משום דקנין כו'. כצ"ל:
תד"ה המלוה. אע"פ שאין כתובים דהוה כמלוה ע"פ. כצ"ל ומלת משום למחוק:
בא"ד אלא טעמא כו' ומזון האשה כו'. כצ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c614be433e0586cb4c24774265cac66f0935116e24e1935ac9633d37fb5be482