גמרא הויא ליה ברתא. כצ"ל לפי' הרשב"ם ועי' נ"י:
קריאה במקור
רש"ש על בבא בתרא · דף 125b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ר"ש ד"ה אר"ה. כיון שנתנה (כ"ה כוונתו לנקוד והה' במפיק וכינויה הוא על הבת כמו ולא נתנו בראשית ל"א ז') ליורשה הרי כו'. כצ"ל בלא ו':
ר"ש ד"ה ולא היא. דליורשיו הראוין לירש מן התורה כו' דאילו היה ראוי לירש כו' מן התורה כו'. מן התורה שהזכיר ל"ד דעיקר החילוק הוא משום שאין הבעל יורש בראוי:
ר"ש ד"ה מסתברא. כדאמרי' בכתובות (צ"ה ב') ולקמן כו'. כצ"ל:
תד"ה לירתי. וא"ת כו' ולרב ענן כו' אמאי נקיט התם כו'. ועי' לקמן (קל"ו ב') בדבריהם ד"ה לא. והרשב"ם בד"ה ורב ענן בסופו אדרבה הביא משם ראיה דאפי' בשנים הוה הדין כן. ועוד משמע מדבריו דדוקא בלירתי פליג ר"ה אבל בלפלוני מודה דאין כוונתו ליורשיו (ודלא כדמשמע מדברי התוס') וכ"ה דעת הרמב"ם בפי"ב מהל' זכייה ה"ז וע"ש בהה"מ וכ"ה דעת המאור ע"ש:
תד"ה אר"פ. אפי' במה שהלותה אשתו כו'. כצ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c614be433e0586cb4c24774265cac66f0935116e24e1935ac9633d37fb5be482