גמרא מ"ט אין אדם כו' כשנים ושלשה מקומות. לכאורה הוא כשמואל ולא כרב בב"מ (קי"ח) ויש לחלק:
קריאה במקור
רש"ש על בבא בתרא · דף 103a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ר"ש ד"ה פחות מיכן. ונפקא לן בת"כ כו' ת"ל שדהו. פי' הק"א דמשמע כל הנקרא ע"ש שדהו. ואולי יל"פ משום דהוה מיעוט אחר מיעוט ואינו אלא לרבות:
ר"ש ד"ה כשני מקומות. כשתי שדות. כצ"ל:
ר"ש ד"ה טרשין שאמרו. וה"ה לנקעים מלאים מים דל"ח לזריעה כו'. משמע דבראויין לזריעה אפילו ביותר מד' קבין נמדדין ולא כן כ' הטור בסי' רי"ח ובשו"ע שם מיסתם לה סתומי וגם האחרונים שתקו בזה. גם מש"כ בהגהת רמ"א והם גבוהים ג' ומשמע דקאי על שא"ר לזריעה תמוה דז"א כמבואר להדיא בטור:
ר"ש ד"ה בעי רחב"א. אם רובן של ד' קבין דהיינו ט' כו'. כאן שייכא ההגה' שבגליון בשם רש"ל:
בא"ד ולפ"ח של ריו"ח רובע לכ"ס בעינן כמו שכל כו'. כצ"ל:
תד"ה ואמאי. דלכ"ע לווה ופודה וגואל לחצאין. כצ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c614be433e0586cb4c24774265cac66f0935116e24e1935ac9633d37fb5be482