גמרא כי תבעי לך כו' דיקלא ואלים כו'. לכאורה אם הנכסים שנטלו הם ג"כ השביחו מאליהם לא תיבעי ליה דודאי אינם נוטלים בחלק של זה כיון דגם להם יש כזה בחלק הספק שהיה ת"י דקי"ל דנגזל נוטל את השבח עי' ב"מ (י"ד ב') ובפרש"י ותוס' שם:
קריאה במקור
רש"ש על בבא בתרא · דף 135b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם ש"מ שאמר כתבו כו' אין כותבין ונותנין כו'. ועי' בפי' הרשב"ם. וה"ה אפי' כתבו מחייו אין נותנין לאחר מיתה עי' שו"ע סי' ר"נ סי"ח:
ר"ש ד"ה ואיזו היא מתנת בריא כו' (בסופו). ואחר מיתה היאך אדם יכול ליתן אחרי שמת ונקבר. מה שהוסיף ונקבר ל"י כוונתו. אולם לשון חכמים הוא כן אין הבעל יורש את אשתו בקבר כו' לעיל (קי"ד ב') הרי מת והרי קברו כו' לקמן (קנ"ג ב') ועי' לקמן (קל"ז) מתנת שכ"מ מאימתי קנה כו'. ועמש"כ לקמן (קמ"ב ב'):
תד"ה כל. והשתא הא דקתני מתנה היינו מהיום כו'. כצ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c614be433e0586cb4c24774265cac66f0935116e24e1935ac9633d37fb5be482