קריאה במקור

רש"ש על בכורות · דף 17a

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

רש"י ד"ה היינו (שברה"ע בסופו). ה"נ לרשב"ג אע"ג דפטר בוולד וולד וולדי כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה ר"מ מחייב ליתנו לכהן. כצ"ל:

רש"י ד"ה מודה ר"מ. אע"ג כו'. חזרה שיות למקומה כו'. מוכח דקאי על שעיר בן כבשה בת שעירה. ובדבור הסמוך לקמיה משמע דקאי על שעיר בן שעירה בת כבשה:

תד"ה ול"ל. לא ה"מ למיפרך כו'. דדלמא כו'. והא דאיצטרך לימוד דלעמוד ולשרת. הוא דלא נילף גיזה גיזה מולא תגוז בכור צאנך עיין בחולין שם:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: c4f11288226739c2df93089c092d12beafb3c2e61dcb016755d87bd99659b812