גמרא מאן שביק תרי ועביד כחד. משמע דאי לא רי"ש דס"ל ג"כ כת"ק. לא הוי תהי ריו"ח. א"כ מוכח דת"ק לא עדיף מחכמים ועמש"כ בס"ד במס' ע"ז (ו ב):
קריאה במקור
רש"ש על בכורות · דף 42b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י ד"ה ומשני א"ד אישתני. ור' אילעאי כר"ש ס"ל. כצ"ל:
רש"י ד"ה וחולצין לאשתו. אבל טומטום לא מייבם דאינו בן לידה ול"ק ביה להקים כו'. ר"ל עתה כמו שהוא. אבל ראוי הוא להקים כשיקרע וימצא זכר ולא יהיה סריס חמה כדמוכח לקמן. דאל"ה היתה פטורה אף מן החליצה. אבל טפי ה"ל לפרש דלא שייך ביה יבום דאינו בן ביאה עיין יבמות (עב) תד"ה ובחוץ:
רש"י ד"ה ובהא פליגי (בסופו). אין מייבמין. כצ"ל:
תד"ה כי פליגי. מסתמא מודו לת"ק בטומטום דקדוש הוא כו'. כצ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c4f11288226739c2df93089c092d12beafb3c2e61dcb016755d87bd99659b812