גמרא ת"ל שה כשבים כו'. כצ"ל וכן לקמן:
קריאה במקור
רש"ש על בכורות · דף 7a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י ד"ה וא"ר ירמיה. ובנו מותר אם דומה לאמו בסימן אחד. ז"א לדברי ר"י אלא לדברי ר"א:
תד"ה זה. גמל ושפן דכתיבי בקרא כו'. כצ"ל:
תד"ה עד. והשתא דרשה דר"י כו'. דרבי אליעזר. כצ"ל. ולכאורה ה"נ לפרש דר"א קאי על מיעוטא דזה דדריש ר"י להתיר את המותר דהיינו ועיבורו מן הטהור והוא דורש אותו להוסיף על המותר דהיינו ועיבורו מן הטמא וכדמוכיח מדרשה דשה שה:
תד"ה חוץ (בסופו). והנהו דבני ימא נינהו. כ"נ דצ"ל:
תד"ה והא. ורבנן סברי מותר כו'. ושלהי כה"צ כו'. תימה דשם גבי נטל ממנה עצים גם רבנן סברי דזו"ז גורם אסור ע"ש:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c4f11288226739c2df93089c092d12beafb3c2e61dcb016755d87bd99659b812