גמרא פרה שילדה מין עז אין פודין כו'. אלא זיל בתר אימי' כו'. תמיהני על הרמב"ם והפוסקים שהשמיטו דין זה ולא כתבו רק דין דנדמה דלהרמב"ם בדיעבד פדיונו פדוי ולהרא"ש הוי ספק פדוי. ובזה מוכח בסוגיין דודאי אינו פדוי:
קריאה במקור
רש"ש על בכורות · דף 12a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י ד"ה להלן. בפסח. כצ"ל:
רש"י ד"ה לכל השמות. דכתיב שה מן הכבשים כו'. מצויין בשבוש וצ"ל (שמות יב):
רש"י ד"ה בן פקועה. פסול לפסח כו'. עיין בחולין שם בתוספות:
רש"י ד"ה קמ"ל. דדין כלאים אית ליה כו'. כדאמר בר"פ מום קבוע הוא כו'. צ"ע דלפ"ז לא היה ראוי למילף מעשר מקדשים לפסול כיון דאפי' בע"מ גמור גלי רחמנא דקדוש במעשר:
רש"י ד"ה אין איסור. דאית בה קדושה כו'. כצ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c4f11288226739c2df93089c092d12beafb3c2e61dcb016755d87bd99659b812