תד"ה התרת. ממתניתין כו' דאיכא לאוקמי בזה"ז כו'. קושיית הצ"ק אינה כלום דהא רבא קאי על מימרא דידהו דאמרי בח"ל והא ל"ק מדוע ל"א רבא אמתניתין דדוקא קתני. משום דבדידהו איכא למיטעי טפי דסתמא קאמרי ויש לטעות דזהו דאתו לאשמועינן דאפילו באינן מובהקין: מה שהכריח המעיו"ט באות ל' דהתוספות ל"ג מאי קמ"ל כו' אדברי רבא ע"ש שדבריו תמוהים:
קריאה במקור
רש"ש על בכורות · דף 36b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תד"ה במקום (בסופו). כדאמר ר"נ התם כגון אנא. מה שהניח הצ"ק בצ"ע למה לא הכריעו ג"כ מדר"נ דהכא. פשוט משום דלקמן כתבו דבר"ס ל"ג ליה:
תד"ה שלשה. כענין זה בפ"ק דנדרים לא שרי כו'. כצ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c4f11288226739c2df93089c092d12beafb3c2e61dcb016755d87bd99659b812