מפייס הוינא ליה הוא מחיל לי. בציון ירושלים כ' שמכאן מוכח דאף בשטר מועיל מחילה אף שהוא תופס השטר ע"ש. אולם לפמ"ש הנתיבות (סי' רמ"א סק"א) דאף מאן דס"ל דאינו מועיל מחילה כשתופס השטר היינו דא"צ להחזיר אליו השטר אבל אינו יכול לתבעו עם השטר דשיעבוד הגוף [אינו] נפקע ע"י מחילה ע"ש א"כ אין ראיה מזה דהוא היה יכול לומר אף שיש לו השטר לא איכפת לי כיון שאינו יכול לתבעו אותו ויתפוס השטר ואינה רוצה שיחזיר לו השטר וא"כ לא קשה מידי:
קריאה במקור
עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 13 · הלכה 2 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1969-1970
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001824568/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 99c3dd5254698f2ee7b9d3fb7f0bac831d0d5312f4acac9d3610c3d8f96ceb0d