קריאה במקור

ככר לאדן על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 20 · הלכה 5 · Segment 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
קרוח קריחא קפוח קפיחא שפוך צנינים על מאן דעדי ליה נפל ביתיה על מאן דרויה עליה. פירוש הקרח מקריחין הגזול גוזלין ראוי לשפוך צונן על מי שאין לו בגד. דעדי ליה כמו מעדה בגד או פירוש בזוי כתרגום היו לבז לעדי. נפל ביתיה וכו' על מי שהמים יורדים עליו בשופע ולא די לו צערו אלא שנפל הבית. וכל זה הביאו למה שהראשונים שאלו וכו' ולא די עניותו שאין לו כר של מוכין אלא של תבן וכדי להשוותו שיהיה לו איזה נחת רוח תלוי בבעיא:
2
הדין דין לעני. כלומר דיני התורה הם דינים וצער לאיש שהוא עני:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 180a713c9c4c5901d6fea70d6340bd2761252ef753d8df3c0792e2a12af3ec0f