אנשינן מערבה. שכחנו לערב עירוב תבשילין:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי ביצה · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אמר. להו איכא הכא מאכל עדשים שנשתיירו מעי"ט מותר לסמוך עלייהו משום עירוב תבשילין:
ופריך הדא אמרה. שמעינן מכאן דאפי' תבשיל אחד סגי וזהו דלא כרשב"א דבסמוך:
ומשני אית הוה. בעדשים תרדין והן שני תבשילין:
ופריך הדא אמרה אע"פ שאין בהן כזית. דסתמא קאמר אית הכא טלופחין דמשמע דבכל דהו סגי:
ומשני אית הוה. בהן כשיעור כזית וה"ק אם נשתיירו עדשים כשיעור:
ופריך הדא אמרה אינו צריך להתנות. על עירוב תבשילי' מעי"ט אלא כל שיש לו תבשיל שנתבשל מעי"ט סומך עליו דהא ר"ח סמך על העדשים שנשתיירו בקדרה אע"פ שלא התנו עליהן מעי"ט שיהיו לעירוב תבשילין:
תנאי היה לו לר"ח הגדול. מעי"ט על כל מה שימצא בביתו מבושל מעיו"ט שהוא יהי' לעירוב תבשילין א"נ שידע בודאי שימצא בביתו דבר מה שנתבשל מעי"ט:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8f3056be926cf654dada1105db6cb117a964282b612af84fc7c1aab5f3dcb7c2